המוח של ספוק ופגיעות מוחיות אחרות בסרטים ובספרים

מי שלא מכיר את עולם הספרות המדע-בדיונית עלול לחשוב שהיא עוסקת אך ורק בטכנולוגיה – חלליות וספינות חלל, רובי לייזר ומכונות זמן וכן הלאה. אבל מי שמכיר, יודע: מדע בדיוני טוב עוסק קודם כל בבני אדם ובמה שעושה אותם שונים ממכונות.

כיוון שהמוח האנושי הוא זה שמבדיל אותנו ממכונות, אין זה מפתיע שהמדע הבדיוני עוסק בו רבות. המוח, כמו ספינות חלל ורובי לייזר, יכול להתקלקל ולהיפגע. בשורות הבאות נראה כמה סוגים נפוצים של פגיעות מוחיות בספרי וסרטי מדע בדיוני. אין זו סקירה מקיפה אלא רק כמה דוגמאות לנושאים שחוזרים פעמים רבות בספרים ובסרטים.

אזהרת ספוילרים: אם לא ראיתם את הסרטים ו/או לא קראתם את הספרים, בשורות הבאות תתקלו בהרבה ספוילרים – הקריאה על אחריותכם בלבד…

מסע בין כוכבים: ספוק מאבד את המוח

מפלצות טורפות מוח – זומבים או חייזרים ושאר יצורים מסוכנים – מופיעות בהרבה סיפורי מדע בדיוני. אבל המקרה המעניין הוא של יצורים שלא טורפים את המוח האנושי, אלא גונבים אותו.

אחד מהגיבורים האהובים ביותר בעולם המדע הבדיוני הוא ספוק, הקצין הראשון של ספינת החלל אנטרפרייז. אם ספוק היה בן-אדם הרי שניתן היה לטעון שהוא סובל מפגיעה מוחית: הוא חסר יכולת להרגיש, ולכן אין לו רגשות – סוציופת, למעשה. אבל כיוון שהוא חייזר הרי שעבורו מדובר במצב נורמאלי – למעשה, אם בן הכוכב וולקן מרגיש משהו, הרי שמדובר בבעיה רפואית – אולי אפילו פגיעה מוחית.

אבל במקרה אחד, ספוק סובל מפגיעה מוחית קשה מאוד. הוא מאבד את המוח שלו. כמה חייזרים שזקוקים למוח מאיכות טובה, גונבים לספוק את המוח. התוצאה היא פרק שבו ניתן לשמוע פנינים כמו "אנחנו חייבים למצוא את המוח של ספוק."

.

זעמו של חאן: תולעת משתלטת לצ'כוב על המוח

פגיעה מוחית נפוצה בספרות המדע הבדיוני היא השתלטות עוינת על המוח האנושי. נישאר ביקום של סטארטרק והפעם בסרט השני בסדרת הסרטים שנעשו בעקבות הסדרה המקורית.

בסרט השני, "זעמו של חאן", אנחנו מגלים צורת חיים מוזרה ואיומה: זוחל/תולעת שיכול להיכנס אל מוחם של אנשים ולהשתלט עליו. כך מי ששולט בזוחל/תולעת, שולט במוחו של האומלל הנשלט. בסצנה הבאה תראו כיצד ההדבקה מתרחשת וגורמת לנזק המוחי הנורא הזה. זהירות! לא לבעלי לב חלש.

.

פרחים לאלג'רנון: צ'רלי נהיה גאון ואז…

.

.

אם האינטליגנציה האנושית שוכנת במוח הרי שאינטליגנציה נמוכה היא סוג של פגיעה מוחית – כזו שאולי ניתן לתקן. שיפוץ המוח האנושי והשדרוג שלו הוא עוד תמה נפוצה בספרי מדע בדיוני.

סיפור שעוסק בכך הוא "פרחים לאלג'רנון": אחד מסיפורי המדע הבדיוני הטובים ביותר והמרגשים ביותר שנכתבו אי-פעם. הוא החל כסיפור קצר, הפך לספר שלם וגם לסרט(ים.)

צ'רלי הוא בחור צעיר, מוגבל מבחינה שכלית. הוא מצטרף לניסוי שבו משנים לו את המוח והופכים אותו לחכם יותר, הרבה יותר, לגאון, למעשה. אבל השינוי הוא זמני. אלג'רנון הוא עכבר שעבר את אותו הטיפול ו—- עזבו אתכם, תקראו את הסיפור הוא מבריק ועצוב. הוא מספר על כך שלפעמים אנחנו מנסים לתקן וגורמים נזק – גם למוח אבל בעיקר ללב.

https://www.youtube.com/watch?v=loi3gDeGTwU

אמבר: קורווין מאבד את הזיכרון ומוצא מלוכה

.

.

בספרי מדע בדיוני ישנם המון מקרים של אובדן זיכרון – תמה שכיחה בסוגה. המקרה המועדף עלי של אובדן הזיכרון הוא זה של קורווין, נסיך אמבר.

אמבר היא הממלכה שכל שאר המקומות – כול העולם שלנו – הם רק צללים שלה. רוג'ר זילאזני כתב עשרה ספרים על הממלכה המופלאה הזו (חלקם, הראשונים, יותר מופלאים מאחרים) ועל מאבקי הכוח של בני משפחת המלוכה – בינם לבין עצמם ובינם לבין האויבים שלהם (שלפעמים הם גם קרובי המשפחה שלהם, אפילו אחים.)

הספר הראשון בסדרה נפתח עם קורווין, אחד מנסיכי אמבר, שמתעורר בבית חולים ומגלה שהוא סובל מאמנזיה – אובדן זיכרון מוחלט. מכאן העניינים מתחילים להתגלגל במהירות עצומה ועוצרת נשימה. את המרפא לאמנזיה שלו, אם אתם תוהים, קורווין ימצא בממלכה קסומה שנמצאת מתחת למימי האוקיינוס.  אחר כך הוא יאבד את העיניים שלו אבל זה כבר סיפור אחר שלא קשור לפגיעות מוחיות.

.

.

אפקט הפרפר: זהירות, מסע בזמן איננו בריא למוח

.

.

בעוד הרעיון של מסע בזמן מעסיק את המדע הבדיוני מאז ימיו הראשונים, הסרט "אפקט הפרפר" מציע חידוש: נזק מוחי שנגרם עקב מסע בזמן. הגיבור של הסרט נוסע בזמן ובכל פעם שהוא "חוזר" להווה, המוח שלו צריך לעבד מחדש את כל הזיכרונות החדשים שלו – כתוצאה מכך הוא נפגע יותר ויותר עד שהגיבור (?) סובל מנזק מוחי קשה.

מסקנה: אל תתעסקו עם מסע בזמן, זה לא בריא למוח שלכם (וגם לחיים שלכם ושל אנשים אחרים, אבל זה לא הנושא שלנו כרגע.)

נוירומנסר: סיפור שמתחיל עם מוח מקולקל

.

.

סמים, מחשבים ומוחות פגועים: הנה עוד כמה נושאים אהובים שאין מי שכותב עליהם טוב כמו ויליאם גיבסון.

נוירומנסר, ספרו של ויליאם גיבסון, מציע סדרה שלמה של נזקים מוחיים מסוגים שונים: מערכת עצבים שהורעלה על ידי פטרייה מסוכנת ומנעת מהגיבור להשתזרק (זאת אומרת, להיות מחובר ישירות) לתוך המרחב הקיברנטי – סוג של אינטרנט (רק הרבה יותר מגניב ומדהים ומסוכן) לפני שמישהו ידע מה זה; מוח שניזוק ואיבד את הזיכרון ואת היכולת להרגיש; סמים שמגבירים יכולות של המוח אבל פוגעים בגוף ושאר מרעין בישין. ביחד הם יוצרים עולם מוזר, מפחיד, מרתק, נועז ובלתי נשכח שבו נפגשים, נאבקים ומתחברים מוחות אנושיים ובינות מלאכותיות – כאלה שיש להן פגיעות מוחיות משלהם (למשל, בינה מלאכותית שמופרדת מהצד הרגשי שלה.). שימו לב: הקריאה בספר הזה דורשת מאמץ לא קטן מהמוח שלכם והיא עלולה להותיר סימנים; ראו הוזהרתם.

ככה זה נשמע באנגלית:

לאקי סטאר וירחי צדק: גם לרובוטים יש נזק מוחי

.

.

רובוטים הם נושא מרכזי בספרי מדע בדיוני רבים וגם רובוטים יכולים להיות פגועי מוח.

לאקי סטאר הוא בלש חלל, פרי דמיונו המופלא של אייזיק אסימוב. הוא מדלג בין כוכבי הלכת, פותר תעלומות ונלחם באויבי האנושות. הוא חזק ומהיר, אבל הוא בעיקר חכם. כשהוא נאלץ להתמודד עם רובוט מסוכן, הוא מנצח אותו באמצעות פרדוקס שגורם לו נזק מוחי – הרובוט נקרע בין החוקים שלהם מצייתים כל הרובוטים (ביקום של אסימוב): מצד אחד הוא חייב להגן על האדון שלו ומצד שני אסור לו לפגוע בבני אדם. כשהרובוט ניצב בפני הדילמה הזו, המוח הרובוטי מפסיק לתפקד – שבץ מוחי בסגנון עדות הרובוטים.

.

.

(מי שלא מכיר, הנה הפרק הראשון, בעברית.)

תשמרו על המוח שלכם – אל תתנו לחייזרים לגנוב אותו מכם.

***

מוגש בחסות ביונס – החופש לנוע. המערכות המתקדמות בעולם לשיקום התנועה

אירוע מוחי

  • Add Your Comment


    4 + 6 =